המסע של שי נחמיה

שם הפרשה- בשלח

הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק י"ג פסוק י"ז - פרק י"ז פסוק ט"ז

הפרשה מתחילה במילים:  "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא..."

תקציר הפרשה:

בפרשה מסופר שבני ישראל יצאו ממצריים – מהעבדות במצריים. כל העם שמח מאוד אבל עם כל השמחה מצפה להם דרך מאוד מאוד ארוכה במדבר.

בני ישראל עצרו לנוח על חוף ים סוף ולפתע הם ראו את המצרים על סוסים דוהרים אליהם ! כנראה שלמרות 10 המכות פרעה עדיין התחרט. בני ישראל דאגו מאוד והתלוננו למשה . ואז המים נפתחו כמו שתי חומות ענקיות של מים ובני ישראל עברו בלי להירטב אפילו טיפה! אחריהם המצרים אבל שכל בני ישראל עברו המים נסגרו והמצרים תבעו. בני ישראל עוד פעם שמחו אבל אחר כך התחילו להתלונן למשה שהם רעבים אחרי הדרך הארוכה שעוד לא נגמרה... ומאז כל בוקר נשלחו אל בני ישראל ציפורים לאכול ומים- כשמשה הכה בסלע יצאו מים מתוקים לשתייה. זה מראה כמה כוחו של אלוהים גדול.

הערכים / הנושאים בפרשה:

הבטחות- כשאני מבטיחה משהו אני לא יכולה לא לקיים. זו סוג של מחויבות אישית בשבילי.

במיוחד שאני כבר בת 12 ויש לי יותר אחריות.

אל ייאוש- קורה לי הרבה מקרים שאני נמצאת במצב של ייאוש ואין לי פתרון...  אבל בדרך כלל אני לא מתביישת לבקש עזרה. לדוגמא בכיתה- כשאני לא מבינה אני תמיד פונה לחברה/מורה.

מישהו שומר עלי- אני מאוד בטוחה בעצמי . אני יודעת שתמיד יהיה מישהו שיתמוך בי. גם אם זה החברות, המשפחה...

הערך שהכי התחברתי אליו:

הבטחות- התחברתי לערך מכיוון שאני מאוד מקפידה לקיים הבטחות- הורי מצפים ממני שאקיים את כל המטלות- גם של בית ספר וגם של הבית ובכך אני מבטיחה להם שאני אחראית והם יותר סומכים עליי ומאפשרים לי עוד זכויות.

קטע או שיר שקשורים לפרשה:

שירת הים :

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.

ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ.

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף.

תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.

יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב.

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.

וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב-יָם.

אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.

נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא.

נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.

נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.

שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.

אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ.

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.

ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

המסע של שחר בוקובזה

פרשת השבוע: בשלח.

הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק י"ג פסוק י"ז - פרק י"ז פסוק ט"ז.

הפרשה מתחילה במילים:

"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא".

תקציר הפרשה:

בני ישראל יצאו ממצרים וכעת הם נערכים למסע מפרך דרך מדבר סיני, כדי להגיע אל הארץ המובטחת – ארץ כנען. לא בדרך הקצרה ביותר, כיוון שהדרך הזו עוברת בשטחי אויב והעם אינו בשל עדיין להילחם על חייו.

הם חנו במדבר, על חופו של ים סוף, כדי להתאושש מעט מהדרך המסעירה והמתישה שעשו עד כה.

פרעה, מלך מצרים, הבין שאיננו רוצה עדיין לוותר על העבדים שהיו לו, והחליט לשלוח את צבאו כדי להחזיר את העבדים לעבודת הפרך.

4 ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה:

הבטחות- בני ישראל היוצאים ממצרים, לא שוכחים לקיים את צוואתו של יוסף ולוקחים איתם את עצמותיו לקבורה בכנען.

אל ייאוש - בני ישראל עומדים על שפת הים. מרחוק נראים המצרים, ונראה שבעוד רגע יגיעו המצרים ואין לאן לברוח. המצב קשה. אפילו מייאש.

מה שהיה היה- בני ישראל זה עתה זכו לנס מדהים: חצו את הים בהליכה והגיעו לצדו השני, אבל כנראה שהמסע הקשה גרם להם לחוש רעב וצמא. לא לקח הרבה זמן, עד שהם שכחו לגמרי את הנס, ושבו "לקטר" ולהתלונן.

מישהו שומר עליי שם- מפחיד במדבר בלילה וגם קר. לכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים - לעמוד האש ולעמוד הענן.

ערך/ נושא אליו אני מתחברת באופן אישי:

בחרתי בערך: מישהו שומר עליי שם.

הערך מתחבר אליי מפני שבפרשה כתוב שמפחיד במדבר בלילה וגם קר, ולכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים.

ומי ששומר עליי אלה המשפחה שלי, ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם כי הם דואגים לי, שומרים עליי ועוזרים לי.