הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק
י"ג פסוק י"ז - פרק י"ז פסוק ט"ז.
הפרשה מתחילה במילים:
"ויהי בשלח פרעה את העם ולא
נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא".
תקציר הפרשה:
בני ישראל יצאו ממצרים וכעת הם נערכים למסע
מפרך דרך מדבר סיני, כדי להגיע אל הארץ המובטחת – ארץ כנען. לא בדרך הקצרה ביותר, כיוון
שהדרך הזו עוברת בשטחי אויב והעם אינו בשל עדיין להילחם על חייו.
הם חנו במדבר, על חופו של ים סוף, כדי להתאושש
מעט מהדרך המסעירה והמתישה שעשו עד כה.
פרעה, מלך מצרים, הבין שאיננו רוצה עדיין לוותר על העבדים שהיו לו, והחליט
לשלוח את צבאו כדי להחזיר את העבדים לעבודת הפרך.
4 ערכים/ נושאים
המופיעים בפרשה:
הבטחות- בני
ישראל היוצאים ממצרים, לא שוכחים לקיים את צוואתו של יוסף ולוקחים איתם את עצמותיו
לקבורה בכנען.
אל ייאוש - בני
ישראל עומדים על שפת הים. מרחוק נראים המצרים, ונראה שבעוד רגע יגיעו המצרים ואין לאן
לברוח. המצב קשה. אפילו מייאש.
מה שהיה היה- בני
ישראל זה עתה זכו לנס מדהים: חצו את הים בהליכה והגיעו לצדו השני, אבל כנראה שהמסע
הקשה גרם להם לחוש רעב וצמא. לא לקח הרבה זמן, עד שהם שכחו לגמרי את הנס, ושבו
"לקטר" ולהתלונן.
מישהו שומר עליי שם-מפחיד
במדבר בלילה וגם קר. לכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים - לעמוד האש ולעמוד הענן.
ערך/ נושא אליו אני
מתחברת באופן אישי:
בחרתי בערך: מישהו שומר עליי שם.
הערך מתחבר אליי מפני שבפרשה כתוב שמפחיד במדבר בלילה וגם קר, ולכן
אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים.
ומי ששומר עליי אלה המשפחה שלי, ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם כי
הם דואגים לי, שומרים עליי ועוזרים לי.
ויאמר
ה' למשה: אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו.
תקציר הפרשה:
הפרשה עוסקת רבות במושגים טומאה וטהרה. מושגים אלה היו בעבר משמעותיים
מאד בחיי היומיום של עם ישראל. הפרשה מספרת על הכוהנים שבמסגרת תפקידם כמשרתים
בקודש נדרשו להקפיד הקפדה גדולה יותר מכולם על דיני הטהרה ועל הכהן הגדול שבגלל
תפקידו החשוב נדרש להקפדה מיוחדת בחוקים אלה.
בהמשך הפרשה נזכרים המועדים הקדושים לישראל, ומפורטות המצוות השייכות
לכל חג: שבת, פסח, הנפת העומר וספירת העומר, ראש השנה ויום הכיפורים ולבסוף חג
הסוכות. גם נר התמיד ולחם הפָּנים, המונחים במקדש לפני ה' דרך קבע, נזכרים בפרשה.
הפרשה מסתיימת בסיפור על שני אנשים שבמהלך מריבה ביניהם הזכיר אחד מהם
את שם ה' כשקילל. הוא הובא לפני משה לדין, ועל פי הוראת ה' הוציאו את האיש המקלל
מחוץ למחנה, ורגמו אותו באבנים.
3 ערכים\ נושאים שנמצאים בפרשה:
1. סיומות והתחלות
2. שבת שבתון
3. על זכויות וחובות
הערך \הנושא שאליו התחברתי:
סיומות והתחלות- כל שנה יש לנו התחלות חדשות וסיומות חדשות, הם לפעמים חיוביים
ולפעמים פחות.
במיוחד השנה יש לנו הרבה התחלות חדשות עם המעבר לחטיבת
הביניים וסיומות כמו למשל הסיום בבית הספר היסודי.
שם הפרשה: וארא היכן נמצאת הפרשה ( חומש, פרקים ופסוקים): ספר שמות מפרק ו' פסוק ב' - פרק ט' פסוק ל"ה מקור שם הפרשה: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. 3ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה: גמגום, קשה לי, קל יותר בשניים. ערך/ נושא אליו אני מתחבר באופן אישי- מהו? וכיצד הוא מתחבר אלי: אני יותר מתחבר אל קל יותר בשניים מכיוון שכשעובדים ביחד מפיקים מן העבודה את המרב ויותר קל לעבוד בשניים. כשעובדים בשניים לומדים אחד מן השני יותר דברים. העשרה- שיר, צילום וכו' הקשורים לפרשה שלי.
מקור שם הפרשה - הפרשה מתחילה במלים: "ויאמר ה" אל משה: אמור אל הכוהנים
בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו".
תקציר - הפרשה עוסקת במושגים טומאה וטהרה. הפרשה מספרת על הכוהנים שבמסגרת תפקידם
כמשרתים בקודש נדרשו להקפיד יותר מכולם על
דיני הטהרה. בהמשך הפרשה נזכרים המועדים הקדושים לישראל, ומורטות המצוות השייכות לכל
חג.
3 ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה- שבת שבתון, סיומות והתחלות, נר תמיד.
שבת שבתון - שבת שבתון מספר על שנכנס שבת מציינים בבית את כניסת השבת במנהגים מיוחדים.
כמו: קדוש, הדלקת נרות, סעודה משפחתית, בית~כנסת, הבדלה ועוד.
נר תמיד - בפרשת "אמור" מספרים לנו שהנרות במנורה בבית המקדש דלקו תמיד:
יום ולילה, קיץ וחורף, בימי חג ובימי חול. האור הוא נושה מרכזי במקורות, ומשולים לו
גם השלו, נשמת האדם, המצוות והתורה.
סיומות והתחלות - בפרשת אמור מסופר על חג בשם "יום תרועה" הידוע יותר בשמו
"ראש השנה".זה כמו התחלה חדשה .
אני מתחברתלשבת שבתון מפני שאני לא שומרת שבת אבאל אני כן מדליקה נרות. וסבא וסבתא שלי כן שומרים
שבת. מאז שהגעתי לישראל כמעט כל יום שישי אנחנו עושים קידוש אצל סבא וסבתא שלי.
שם הפרשה: וישלח היכן נמצאת הפרשה: בספר בראשית פרק לב פסוק ד מקור שם הפרשה: מקור השם בראשית הוא תחילת בריאת העולם. תקציר על הפרשה: 20 שנה לאחר שברח מאחיו עשו, חוזר יעקב לארץ כנען. יעקב רוצה להתפייס עם עשו ולכן הוא שולח אליו מלאכים-שליחים, אשר ילכו ויביאו לו מנחה-מתנה. אחד מבני העיר – שכם בן חמור, מתאהב בדינה ואונס אותה. הוא רוצה להתחתן איתה. בדרך מבית אל, רחל יולדת את בנימין ומתה בלידה. גם יצחק - אביהם של יעקב ועשו - נפטר ונקבר על יד שניהם במערת המכפלה בחברון. ערכי ונושאי הפרשה: אחי זה הכי אחי- פרשת וישלח מביאה לנו את סיפור הפיוס הגדול בין שני האחים: יעקב ועשיו. היה זה פיוס גדול, לאחר ריב ארוך מאוד שנמשך עשרים שנה! הפעם עומד להתרחש מפגש בין יעקב השב לביתו, עשיר ומוקף בחמולה גדולה, לבין עשו המולך על הר שעיר והולך לקראתו מלווה בארבע מאות איש. שני ראשי החמולות נערכים למפגש שעד לרגע האחרון לא ברור אם יהיה עקוב דם או יסתיים בשלום. במערכה הזו איש לא נפגע. לאחר חיבוק ונשיקה מזמין עשו את יעקב להתארח בארצו ויעקב מסרב בדיפלומטיות. מהפרשה אנו למדים על חשיבות השלום שבין אחים. מי אני ומה שמי?- בפרשת וישלח מוחלף שמו של יעקב לישראל. משמעות השם 'יעקב' לקוחה מסיפור לידתו בפרשת תולדות: "וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". משמעות השם 'ישראל' מופיעה בפרשתנו: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל כִּי-שָׂרִיתָ (נלחמת, משלת) עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" להיות ישראלי- בפרשת וישלח מקבל יעקב את שמו החדש – ישראל. "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל " מכאן ואילך נקראים בניו – בני ישראל ומאוחר יותר נקרא העם - עם ישראל. גם ארץ כנען הפכה להיות – ארץ ישראל וגם מדינת היהודים בחרה בשם זה – מדינת ישראל. הנושא אליו אני מתחברת: הוא "להיות ישראלי" מכיוון מספר על יעקוב שהוחלף לו השם ובעצם יעקוב הוא כל הפרק לב והפרשה שלי לקוחה מפרק זה. שיר של שלומי שבת בראשית העולם: בראשית עולם שלומי שבת מילים ולחן: דורון מדלי שם, בראשית עולם עמדה חווה אוהבת מול אדם עזר כנגדו, צלע מצלעו מאז צועד אדם אל כיוונה של זו אשר חלם על ראש שימחתו יעלה אותך איתו והוא לא ישכחך, אהובתו לא,לא,לא,לא זה לא מקרה אלוקים רוקם, טווה בחוטי זהב בינינו זו, זו דרכו של הבורא לקדש את ההווה בחופת כוכב מעלינו זמן, עוצר הזמן לרגעים של אושר בלבן קול המצהלות בחופת כלולות כאן עומד חתן אוחז ידך ומיופייך נדהם על ראש שימחתך תעלי את בחיר ליבך והוא לא ישכחך, הוא אהובך לא,לא,לא,לא זה לא מקרה אלוקים רוקם, טווה בחוטי זהב בינינו זו, זו דרכו של הבורא לקדש את ההווה בחופת כוכב מעלינו בקדושה את תהי לו לאישה הוא יהיה לך לאישך ולזר שעל ראשך הוא יגן לך וישמור ממשבר, סופה וקור בלילות של אהבה הוא יהיה חלקת שלווה לא,לא,לא,לא זה לא מקרה אלוהים רוקם, טווה בחוטי זהב מעלינו בראשית עולם
•שם הפרשה:מקץ
•מיקום בחומש: ספר בראשית פרק מ"א פסוק א' עד פרק מ"ד פסוק י"ז
•מקור שם הפרשה:
•"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן היְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ"
•תקציר:
יוסף נמצא בכלא (פרטים בפרשה הקודמת) והוא ובזמן הזה פרעה חולם 7 פרות שמנות וטובות מראה ו 7 פרות רזות וחלשות רעות מראה והינה הפרות הרזות טורפות את הפרות השמנות ולא משמינות ! נשארות בעלות מראה רע ובחלומו השני ישנן 7 שיבולים יפות וזקופות ו7 שיבולים דקות והשיבולים הרזות טרפו את השיבולים היפות ולא נראה כך אף אחד לא מצליח לפרש את החלום של פרעה פרעה שומע על יוסף שיודע לפתור חלומות ומביאים לפניו את יוסף יוסף מפרש ש 7 הפרות והשיבולים טובות המראה הם 7 שנים טובות ופוריות ואחריהן 7 השיבולים והפרות הרעות הן שנות בצורת , יוסף מציע לפרעה לאגור מזון כדי שב7 השנים הרעות יהיה מה לאכול פרעה מאמין לו וממנה אותו לאחראי נותן לו את הכינוי "צפנת פענח " וכך יוצא שיוסף מאסיר הופך לשר של פרעה ! וכך היה וב7 שנות הבצורת מגיעות לכנען (ישראל של היום ) שמועות שבמצריים אין רעב אחיו של יוסף הולכים למצריים בלי אחיהם הקטן (בנה הנוסף של רחל שאותו ויקש יעקוב להשאיר בבית) יוסף מזה אותם אך הם לא מזהים אותו ואז מחליט יוסף לעשות הם תרגיל ולבחון האים הם ישתנו? הוא מאשים אותם בריגול האחים מסבירים לא על משפחתם ומסבירים לו כי באו בגלל הרעב ואף מספרים לו על בנימין יוסף מצווה עליהם להביא את בנימין וכולא אחד מהם בכלא אחיו מבינים כי אין ברירה מביאים את בנימין יוסף מתרגש שרואה את בנימין והולך לבכות אך למרות ההתרגשות הוא לא גומר את המבחן והוא מפליל את בנימין שגנב ממנו ואחיו מגלים אחריות ואחד מהם אפילו מציע את עצמו כעבד איך זה יגמר?
בפרשה הבאה......
•3 ערכים בפרשה:
•יחסים בין אחים: יוסף מנשה ללמד את אחיו לקח שנאת אחים היא תופעה מורכבת בתנך לדוגמה קין רצח את הבל יעקוב לקח מעשב
•מהפכים: יוסף יושב בכלא ונראה שגורלו רע ומר ומשם הוא הופך לשר מכובד כמעט מלך בזכות הכישרון שלו
•תכנון מראש: יוסף מתכנן מראש מה הם הולכים לעשות כדי להיפתר מהרעב בשנים הרעות
•ערך שאני מתחברת אליו :מהפכים
•באמונה שלי אם לבן אדם קורה משהו אסור לו להתייאש ויכולים לקרות מהפכים ובן אדם בעזרת הכישרון שלו והאמונה שלו יכול לעשות הכול ואני
לא מאמינים לי? יש לי כמה דוגמאות
1.שהייתי בהתחלה בחוג שלי המנהלת לא כל כך אהבה אותי גם אני לא כל כך אותה הייתי בטוחה שזהו נגמר ושהיא שמעה אותי שרה היא התחילה להיות אליי יותר נחמדה
2. אמא שלי סיפרה לי שכשעוד נולדתי נולדתי לפני (בחודש 7) הזמן הדברים יכלו לקרות אחרת אבל גם שם מילדה חלשה שנולדה בחודש שביעי קרה מהפך
3.העשרה :
השיר כותונת פסים
קישור: לחץ כאן
הפרשה נמצאת בספר דברים , פרק י"א , פסוק כו- פרק ט"ז פסוק יז
מקור שם הפרשה : רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה
וּקְלָלָה...
תקציר הפרשה :בפרשת
ראה, מודיע משה לעם ישראל, כי הוא נותן לפניהם 'ברכה וקללה'. אם ילכו בדרך האל, יקבלו
ברכה- שכר ואם לא, יקבלו קללה-עונש. כאשר יגיעו לארץ, עליהם לקיים מעמד בו יקראו את
הברכות והקללות. המעמד ייערך באזור העיר שכם, על הרי גריזים ועיבל.בפרשת
ראה, אנו יכולים למצוא את המצוות הבאות: איסור עבודה זרה; עבודת אלוהים במקום המקדש;
האיסור לשמוע אל נביא שקר; חוקי הכשרות; הדאגה לחלשים בחברה; שחרור העבדים ושלושת הרגלים:
פסח, שבועות וסכות.
עקרונות
מקודשים
- בפרשת ראה, מזהיר משה את עם ישראל, שלא להקשיב לאלה העלולים לנסות להסית אותם לעבוד
עבודה זרה. זה יכול להיות, נביא שקר או קרוב משפחה או אפילו עיר שלמה. משה מצפה מעם
ישראל שיעמוד אחר העקרונות המקודשים לו ולא יזנח אותם.
בפרשת
ראה, מודיע משה לעם, כי כאשר יכנסו לארץ, יוכלו להקריב קרבנות לאלוהים, רק במקום אחד
ולא בכל מקום שירצו: "וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן
שְׁמוֹ שָׁם, שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם
וְזִבְחֵיכֶם..." (יב, יא) בימי שלמה, המקום הזה יהיה לבית המקדש בירושלים. אחת
הסיבות לריכוז עבודת הקורבנות במקום אחד, היא אחדות העם.
ערך
או נושא אליו אני מתחברת באופן אישי :
עזרה
לחלשים , אני הכי מתחברת לערך הזה מכיוון שמאוד התחברתי למצוות האלו ולדעתי מאוד
חשוב לקיים אותם כי אלה שהם יותר חלשים מבחינה כספית או גופנית לא יכולים לעשות
המון דברים בסיסיים שאנו עושים הקלות . הערך הזה מתחבר אליי בגלל שאני מנסה כמה
שיותר לתרום לעניים או לעזור לאנשים שיותר קשה להם .
תקציר הפרשה: הפרשה שלנו עוסקת בחטא הקדום-חטא עגל הזהב.
בני ישראל, עם של עבדים בהנהגתו של משה, נמצאים לקראת קבלת התורה
ולוחות הברית. משהעולה להר סיני ומתעכב שם זמן רב, זמן רב מידי לפי העם. העם חושש
שמשה לא יחזור לעולם ולכן העם דורש מאהרון שימחיש את האל. אהרון משתף פעולה עם העם
ומורה להם לפרוק את נזמי הזהב של הנשים. הזהב מותך וממנו יוצקיםעשוי מזהב. העגל מסמל עבורםאת האל: "ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר
העלוך מארץ מצרים".
הסגידה לעגל הזהב מדגישה את הכפיות הטובה של העם כלפי האל- האל, שהוא
רוחני – מופשט, עשה עם העם חסד בכך שהוציא אותם ממצרים והציל אותם מהיות עם מושפל
של עבדים , הם בניגוד לציפיות , גומלים לו בכך שסוגדים לחומריות או לחומרנות, לעגל
שעשוי מחומר יקר- זהב.
האם היום, ביומנו, השתחררנו מעגל הזה? האם הסגידה לחומרנות הסתיימה בימיהם
של משה ואהרון? לא ניראה לי ואפילו הפוך מזה , היום יותר מתמיד אנו סוגדים
ל"עגל הזהב" רק שהוא מחופש למשהו אחר...אנו סוגדים לחומר- למותגים יקרים
,לתכשיטים יקרים, לבגדים יקרים, מכונית
יוקרה, בית יקר ואלו הפכו לערך עליון. אדם מוערך לפי חשבון הבנק שמציג, המכונית
שבה הוא נוסע , הבגדים שהוא לובש וכו'. אפילו בפרסומות בטלוויזיה "עגל
הזהב" הוא ערך, למשל, בפרסומת ללוטו שבה גבר מתחיל עם בחורה והוא נדחהעל ידיה כי אין לו " גלנץ". בסופו של
דבר, ומבלי להתאמץ, הוא זוכה בכסף ובבחורה יפה לצדו , רק כי יש לו
"גלנץ",
מכאן , שהרוחניות , האישיות, המוסריות, הערכים של האדם נדחקו להם אי
שם מעבר לפינה , וכבר כמעט אי אפשר לראותם...כי עגל הזהב מסתיר...
הערכים/ הנושאים הנמצאים הפרשה:
1.שוויון- לתת אותו הדבר לכולם , גם לעניים וגם לעשירים.
2.מפקד- שמישהו מפקד על האחרים.
3.אומנות לעם- שמישהו אוהב לצייר או משהו אחר
הערך/ הנושא שהתחברתי עליו הוא:
שוויון בגלל שאני חושבת שצריך לתת לכולם
אותו הדבר, לכבד את כולם...
הפרשה שלי: פרשת בראשית מיקום הפרשה: ספר בראשית פרקים א' – ו' , פסוק ח' מקור שם הפרשה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" נושאים וערכים בפרשה: הבריאה - בדרשה שלי אני יוכל לכתוב על משמעותה של יצירת העולם, יצירת האדמה, ועל תחומים שונים של יצירה שבהם אני עוסק או שהם חשובים לי ומסקרנים אותי ! ההבדל בין בריאה ליצירה הוא ההבדל בין יצירת יש מאין לעומת יש מיש. "שבת מנוחה" – השבת שלי היא ביום ו' ובשבת הזאת אני נח, מסכם את כל מה שעבר עליי בשבוע ומתכנן לי מה יהיה בשבוע הבא הערך של יום המנוחה הוא שביום הזה אפילו אלוהים היה צריך לנוח מכל מלאכתו אשר עשה כי אי אפשר כל השבוע יומיום ללמוד וללמוד לעבוד ולעבוד לפעמים כל אחד יצטרך הפסקה ממשהו כי כמו שציינתי מקודם אפילו אלוהים צריך לנוח ! בריאת האדם בצלם אלוהים – בריאת האדם בצלם אלוהים זה שאלוהים יצר אז גם אלוהים ישגיח, אלוהים יהיה כמו "גננת" על ילדים בגן אם הוא יראה שמשהו לא בסדר אז הוא יצטרך לתקן !בריאה בצלם האל היא לא רק זכות אלא גם חובה. אנו מחוייבים לערכים כמו: דאגה לזכויות האדם, אהבת האדם, כבוד הדדי, שמירת טבע, ועוד. אני מתחבר במיוחד לערך שמירת הטבע בגלל שאני מאוד משתדל לא ללכלך את הטבע למחזר ועוד... גן עדן – בשבילי גן עדן הוא המקום שאנשים חכמים, אנשים טובים, אנשים צנועים ועניוים מגיעים אליו. אני מרגיש "גן עדן" כאשר משהו מצליח לי, שאני שמח "עד הגג". גן העדן שלי יקרה לדעתי רק כאשר העולם יהיה "מושלם" - לא יהיו מלחמות לא יהיה עוד רע כולם יהיו מאושרים ועוד... תפקיד האדם בעולם - "לעבדה ולשמרה" – אלוהים ממנה את האדם כאחראי על העולם – שישמור על הטבע, שלא יגרום רע אחד לשני, שכל אחד לא ינצל, ישקר, יגנוב אחד משני. האיסור על האכילה מעץ הדעת - האל נתן פקודה לאדם ולחווה לא לאכול מעץ אחד בכל הגן שהיה מלא בעצים טובים... יצר הסקרנות והפיתוי של הנחש הובילו את האדם לטעום מעץ האסור "עץ הדעת טוב ורע". "אַיֶּכָּה?" - האל שואל את אדם וחווה לאחר שאכלו מעץ הדעת - "אַיֶּכָּה?" או במילים שלנו "איפה אתם? מי אכל מהעץ האסור אחרי שנתתי פקודה לא לאכול ממנו?" – אדם וחווה מסתתרים ומתחמקים מאחריות. גמול על מעשים – כמו שכולם יודעים למעשים יש תוצאות גם על טעויות צריך "לשלם". אם עושים מעשה רע, לרוב מגיעות בסופן תוצאות לא טובות. האדם נענש בקללה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית, פרק ג', פסוק י"ט) והאדם היה צריך לקחת אחריות על המעשים שהוא עשה ולנסות אולי לתקן אם הוא יכול ויש לו עוד הזדמנות. כוחה של קינאה - סיפור קין והבל ממחיש כמה הרסנית יכולה הקנאה להיות עד לרמה שאח הורג את אחיו. "אות קין" – האות קין היא האות שאלוהים "שם" על מצחו של קין כדי שתמיד ילך עם רגשות אשם על זה שהרג את אחיו. כאשר אדם סובל מתוויות הוא צריך לבנות חזרה את האמון שיש לחבריו בו. אחריותו של האדם על התנהגותו – קין רצח את אחיו כי הוא רצה להיות בנם הטוב ביותר של אדם וחווה וקים רצח את הבל בגלל שהקנאה בערה בו והוא לא יכל לשאת זאת עוד. תגובתו של קין היא בכך שהוא מנסה לברוח מאלוהים והוא לא מנסה אפילו לנסות לקחת אחריות על מעשיו.
הערך אשר עניין אותי הכי הרבה בפרשה הוא : הערך אחריות- מכיוון שבפרשה זו המילה "אחריות" היא מאוד חזקה, גם על שאדם וחווה לא לקחו אחריות על מעשיהם כאשר הם אכלו מעץ הדעת, וגם קין אשר לא לקח אחריות על מעשה הרצח שהוא עשה להבל בגלל כוחה של הקנאה.
שם הפרשה: פרשת ויקרא מספר ויקרא. מיקום הפרשה שלי בחומש: הפרשה נמצאת בספר ויקרא מפרק א' עד פרק ה' הפרשה מתחילה במילים: ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. מקור שם הפרשה: שם הספר נקרא על שם הפרשה הראשונה, הנפתחת במילה ויקרא. משמעות מילת ויקרא מורה על כך שהקריאה נאמרת מרחוק, כשם שבקריאה קרא ה' אל משה מאהל מועד, בזמן שמשה לא היה יכול להיות נוכח שם. תקציר: פרשת ויקרא עוסקת בעיקר בתורת הקורבנות ובכהנים המשרתים במשכן. יש קורבנות שהם בגדר חובה, ויש שהם רְשות לפי רצון המקריב וצרכיו. ספר ויקרא מתרחש כולו במסע של בני-ישראל במדבר סיני. לאחר יציאת מצרים וחטא המרגלים נענש עם ישראל בשהייה של 40 שנה במדבר עד כניסתם לארץ כנען (ארץ ישראל). בפרשת ויקרא מסופר גם על סוגים אחדים של קורבנות- קורבן עולה- קורבן שמביא אדם מרצונו, על פי החלטתו החופשית, מן הבקר, הצאן או העוף. הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר לכהנים. קרבן מנחה - קורבן צמחוני תודה ותחינה לאל. מצטרף לקרבן נוסף בדרך כלל. קרבן שְלָמים- קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן. קורבן חַטָאת- קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה (לא בכוונה) , או נטְמָא, ונודע לו חטאו לאחר מכן. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא. קורבן אָשָׁם - קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא. ערכים/נושאים שנמצאים בפרשה:
הקשר עם ה'- מה המשמעות של משכן, של בית מקדש כמקום שמסמל התקשרות עם ה'.
כהן - כל הכהנים, לפחות באופן עקרוני, הם צאצאיו של אהרן, אחיו של משה. "אהרן הכהן" וילדיו, נכדיו, ניניו וכל היתר עבדו בבית המקדש לטובת עם ישראל - במקום לדאוג לעצמם לפרנסה.
שיוויון בין מעמדות - בא לסמל אמירה שחטאתי, או שאני רוצה להגיד תודה לה' בעזרת הקרבן כיוון שאני עני, אין לי כסף לקנות חיה שאוכל להקריב... אולי אפילו אין לי כסף נוסף לנסוע לירושלים.
ערך שאליו הכי התחברתי: בחרתי בערך שיוויון בין מעמדות, מכיוון שבערך זה יש שני מושגים: שיוויון ומעמדות, מושגים שהם מנוגדים אחד לשני ובחיבור ביניהם נעשה תיקון להבדלים בין האנשים והמעמדות ,כך שכולם בסופו של דבר זוכים לקבל באופן שווה זכויות, וכו'.
ארבעים שנה נדדו בני ישראל במדבר, חוויות רבות עברו על עם ישראל באותן שנים, וסיפור עלילות שנים אלו ממלא לנו ארבעה מחמשת חומשי התורה. אולם מעקב אחר ארבעים השנה מגלה תופעה מוזרה: שנת הנדודים הראשונה פרוסה על פני שניים וחצי חומשים, לשנת הנדודים האחרונה מוקדשים מחצית מספר במדבר וכל ספר דברים ואילו ל- 38 השנים האמצעיות מוקדשת רק פרשה אחת, פרשת קרח!
פרשתנו התרחש בתחילת 38 השנים או בסוף התקופה, כל שידוע לנו הוא שסיפור זה הוא היחידי המתאר את 38 השנים. בפרשתי מתואר מאבק על הנהגת העם. קבוצות שונות חברו יחדיו וניסו להדיח את משה מהנהגת העם ולתפוס את השלטון תחתיו. "כל העדה כולם קדושים" הם הטיחו במשה, כולנו יהודים כולנו קדושים אז מדוע נבחרו לווים וכהנים מקרב שבט לוי לעסוק בעבודות המשכן ולהיות מובדלים משאר העם? כל העם יכולים להיות במעמד של כוהנים! "משה, נכשלת בתפקידך!" המשיכו בטענותיהם כלפיו, "הבטחת לקחת אותנו לארץ זבת חלב ודבש ובמקום זה אנחנו תקועים פה במדבר החם! לכן, הגיע הזמן שתתפטר מתפקידך".
משה מגיב לטענה הראשונה ומבקש לערוך ניסוי שיוכיח עם מי הצדק, כל אחד מחבורתו של קרח יביא את המחתה שלו (כלי מתכת להוצאת פחמים ולטיפול באש) וכך יעשו גם משה ואהרון. בבוקר, יסמן ה' באיזו מחתה הוא בחר וכך יוכיח את מי הוא מעדיף. הבוקר הגדול מגיע ועדת קרח ומחתות בידיה מתייצבים בפתח אוהל מועד. מולם מתייצבים משה ואהרון, וכל עם ישראל עומד וצופה.
אלא שה' משנה את חוקי המשחק ובמקום להצביע מיהו הנבחר מודיע למשה שהוא רוצה להעלים את בני ישראל כולם ולהשאיר רק את משה ואהרון. משה ואהרון יוצאים נגד העונש מפני שהוא מכוון כלפי העם כולו במקום קבוצת המורדים הקטנה וה' מקבל את דעתם. פתאום פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח, הקבוצה שהצטרפה אליו, בני משפחותיהם ורכושם. הצופים במחזה נבהלים ובורחים מפחד שהאדמה תבלע גם אותם.
כך מסתיים לו מרד עדת קרח, אך משה ואהרון אינם יכולים להיות בטוחים בהנהגתם. תוצאותיו הקשות של המרד – הריגת כל מתנגדי משה ואהרון מעלה זעם רב בקרב העם, אותו הם מפנים כלפי משה ואהרון. בשלב זה שוב מתערב ה' והפעם הוא מחליט לסיים באופן סופי את תלונות בני ישראל על בחירת משה ואהרון למנהיגים ועורך ניסוי
ערכים ונושאים:
קנאה:אולי הבעיה אינה מה שאמרו אלא איך שאמרו, אולי הקנאה במשה ואהרון (מכירים את המשפט "קנאת סופרים תרבה חכמה"?) הבעיתית
הנושא אליו אני מתחבר הוא שמשה היה המנהיג שהנהיג את העם. כלפיי הערך הזה מראה אחריות גדולה ואומץ גדול והוא מראה גם על משהו דגול וחכם.
מקום הפרשה: ספר בראשית, פרק מ"ד פסוק י"ח - פרק מ"ז פסוק ל"א .
מקור השם : מ "ויגש אליו יהודה , ויאמר בי אדוני"....
תקציר:
פרשת ויגש נפתחת כאשר יהודה מתחנן אל יוסף , שלא יעשה שום דבר רע לבנימין .
יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור על אחיהם .
והוא מבקש את רחמיו של יוסף .
יוסף לא מתאפק ופורץ בבכי מהסיפור המרגש .
יוסף מגלה לאחיו את האמת והאחים לא ידענו מה לומר . הם חוששים שעכשיו שיוסף במעמד גבוה הוא ינקום בהם על מה שעשו לו . יוסף מרגיע אותם ומבקש מהם שיביאו את יעקב ושולח להם מתנות מאוד יקרות לבני המשפחה . יעקב ובניו ושאר משפחתו מגיעים למצרים .
ערכים ונושאים בפרשה :
סליחה – יוסף סלח לאחיו , ולא רק סלח אלא גם דאג למשפחתם .
נקמה - הייתכן שיוסף האשים את בנימין בגניבה בשל הרצון לנקום באחים שזרקו אותו לבור .
שמירת סוד וגילויו : יהודה מספר ליוסף סיפור משפחתי מורכב: איך יוסף נטרף למוות, ואיך אביהם עדיין מתאבל עליו. יהודה יודע שזוהי איננה האמת. הוא נושא בליבו את הסוד על מכירת אחיו במשך שנים רבות, עם שאר אחיו .
אני מתחברת לערך "סליחה " כי גם אני כשעושים לי משהו סולחת מהר ונותנת עוד יותר.
שם הפרשה: שלח לך היכן נמצאת הפרשה : הפרשה נמצאת בספר במדבר. מקור שם הפרשה: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח-לְךָ תקציר:
בני ישראל המגיעים לסוף מסעם במדבר, עומדים לפני הרגע המרגש לו חיכו מאז יציאתם ממצרים - הכניסה לארץ ישראל. אך שאלות רבות מנקרות במוחם של בני ישראל: איזו ארץ היא ארץ ישראל? האם היא דומה למצרים המוכרת או שמא חלילה דומה היא למדבר?כדי להתמודד עם שאלות אלו נשלחים 12 אנשים למשימת ריגול בארץ ישראל.
לאחר 40 הימים חוזרים המרגלים וכל העם שחיכה מתכנס כדי לשמוע את תוצאות הביקור הראשון בארץ. המרגלים מספרים על התופעות המדהימות שפגשו. לאחר מכן במחנה בני ישראל מתחילה מהומה גדולה, כולם מפוחדים. עברנו את כל המסע הגדול רק כדי להגיע לארץ שלא ניתן להיכנס לתוכה? חלק מהעם בוחר להתלונן ולתקוף את משה ואהרון. שניים מן המרגלים מציגים גישה שונה (יהושע בן נון – יורשו של משה עוד כמה שנים, וכלב בן יפונה) הם מסכימים לעובדות אך אומרים שאם ה' רוצה להכניס אותנו לארץ זה אפשרי שהרי הוא כל יכול והוא מסוגל להתגבר על ענקים.ה' עצמו כמובן מסכים עם שניים אלו וכועס מאוד על בני ישראל על שאינם מאמינים בכוחו למרות כל הניסים הגדולים שעשה להם ביציאה ממצרים. הוא מחליט להעניש את בני ישראל:הפרשה מסתיימת עם מצוות ציצית, אותם שמונת פתילים (חוטים) הקשורים לכל בגד בן ארבע כנפות (פינות) וכמובן לטלית בה מתעטפים בבית הכנסת. הציצית אמורה להזכיר ללובש אותה את מצוות ה'.
ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה
התגברות על קשיים:
בפרשה נחלקים המרגלים ביניהם בשאלה כיצד להתמודד עם הבעיה של העם החזק היושב בארץ. האם גם אתם נתקלים לפעמים בקשיים גדולים? מתי מחליטים לוותר ומתי ממשיכים למרות הקושי? מה עושים כדי להתמודד עם הקושי?
עונשים: בפרשתנו נענשים בני ישראל בעונש חמור ביותר: נגזר עליהם לא להשלים את המסע ולא להיכנס לארץ ישראל. גם אתם נפגשים לעתים בעונשים שונים המוטלים עליכם או על חבריכם.
תלונות: בפרשה בני ישראל מתלוננים. האם תלונה היא תמיד פעולה שלילית?
ערך אליו אני מתחבר באופן אישי: בפרשה בני ישראל מתלוננים (על האל ועל משה ואהרון) בעקבות האכזבה מדברי המרגלים על ארץ ישראל, ולבסוף נענשים. אני מתחבר לנושא הזה כי הייתי ילד שמתלונן הרבה ולמדתי שלא צריך להתלונן.
שם הפרשה: יתרו הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק י"ח פסוק א' - פרק כ' פסוק כ"ג
הפרשה מתחילה במילים: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ". מקור שם הפרשה: יתרו, שעל שמו קרויה הפרשה, הוא החותן של משה: אבא של ציפורה, אשתו. תקציר: בפתיחת הפרשה, יתרו, ששמע על ההצלה המופלאה של בני ישראל ממצרים, יוצא עם ציפורה ושני בניה לקראת משה, ומציג עצמו בפניו. משה מחבק אותו, ומספר לו את כל אשר עשה ה' למען בני ישראל. למחרת, יושב משה כהרגלו לשפוט בין בני ישראל, מהבוקר עד הערב. יתרו רואה את זה ומתפלא שכל העבודה הקשה נופלת על כתפיו של משה בלבד. הוא פונה אל משה ואומר לו: אם תמשיך ככה, אתה תתמוטט, ולא תוכל עוד להנהיג את העם. תבחר לך אנשים שאתה סומך עליהם, כאלה שאינם רודפי בצע, משה מקבל את העצה, ונפרד מיתרו לשלום. 3 ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה:
עצות
ההכנות למעמד הר סיני
עשרת הדברות
ערך/ נושא אליו אני מתחבר/ת באופן אישי: עשרת הדברות: הדיבר שאני הכי מתחבר הוא מצוות כיבוד אב ואם, כי זה חשוב לכבד את הוריך, כן, לא תפיל תיקים אל האחר, כי זה לא יהיה הוגן בשבילך אם יפילו עליך תיקים. העשרה:
הסיפור מתחיל בכך שהפרעה שגידל את יוסף נפטר ובארץ קם פרעה חדש.הפרעה
החדש לחוץ מהעם הגדול שחי בארצו ומענה את בני ישראל בעבודת פרך. בנוסף לכך הוא
מוציא צו שאם נולד בן ליהודים צריך להרוג אותו מיד. המיילדות לא קיימו את החוק
החדשוהעם היהודי המשיך
לגדול . לאישה אחת יהודיה נולדתינוק לבני לוי.
אמו חששה לשלומו והניחה אותו במי היאור. אחותו עקבה אחרי התיבה. בת פרעה שמעה את
בכי התינוק, משתה אותו מן המים, וקראה לו משה. משה גדל בבית פרעה אך ידע שהוא
יהודי. כשמשה גדל הוא הרג מצרי שהתכוון לרצוח יהודי. כשפרעה שמע על כך, משה ברח
לארץ שכנה, מדיין. במדיין הוא הפך לרועה צאן אצל גבר ששמו יתרו, ואפילו נישא לאחת
מבנותיו. בינתיים פרעה נפטר, ובני ישראל התחננו לה' שיציל אותם מעבודות הפרך שלהם,
וה' החליט להתגלות למשה. הוא הבעיר עץ בזמן שמשה רעה את הצאן. משה היה סקרן לראות
איך העץ בוער ולא נשרף, והתקרב. ה' התגלה למשה ואמר לו שהוא זה שהולך להציל את בני
ישראל מעבודת הפרך שלהם במצרים. משה ניסה להתחמק, כי לא היה בטוח בעצמו, אבל ה'
שכנע אותו ונתן לו כמה אותות כדי שיבין שהוא פועל בשליחותו. משה הלך למצרים.
במצרים הוא פעל יחד עם אהרון, אחיו ושניהם יחד גילו שפרעה החדש הוא אויב של בני
ישראל ואיננו מוכן לשחרר אותם ממצרים. בני ישראל כעסו על משה ואהרון, שלא הצליחו
לשכנע את פרעה. ה' הרגיע את משה והבטיח שלא רק שפרעה ישחרר את בני ישראל, הוא יעשה
ככה שיוכל להוציא אותכם.
הנושאים והערכים בפרשה שלי:
~שמות, שמות משמעות השם של אדם,
השפעתו של השם עליו ומדוע הוא נקרא דווקא בשם הזה?
~סירוב פקודה שפרה ופועה, המיילדות,
נוהגות בניגוד להוראת פרעה, ואינן הורגות את הבנים הבכורים, כפי שהצטוו. המיילדות מקבלות
הוראה ברורה וחד משמעית להמית כל בן זכר יהודי והן מסרבות. כאשר השלטון מטיל עליך פקודה
שכולה רוע עליך לסרב לבצע אותה גם אם זה מסכן את חייך. אנו מצפים שלכל אדם יהיה קו
אדום שאותו הוא לא עובר, גם במצב של סכנת חיים. האם זה נכון להמרות את פי החוק ולסרב
למלא פקודות? מתי כן? מתי לא?
~נשים, גבירותי, נשים לנשים יש מקום
מכובד בפרשת שמות. המיילדות, מרים ויוכבד,בת פרעה, כל אלו הן נשים שמוזכרות בפרשה.
בפרשה אנו עדים למסירותן של נשים.
המיילדות: כאשר פרעה ציווה להרוג את כל הזכרים היהודים שנולדים המיילדות,
לא שמעו לציווי פרעה.
מרים: אחרי הולדתו של משה רבנו, כאשר יוכבד אמו נאלצת להיפרד ממנו, ומשלחת
אותו בתיבה על פני היאור, מרים עוקבת אחריו לראות מה ייפול בגורלו. ואחרי שבת פרעה
מצאה ולקחה את הילד, מרים פנתה אל בת פרעה, שגילתה שהילד עברי, ושאלה אותה אם ברצונה
שהיא תמצא עבורה מינקת מן העבריות, ובת פרעה מסכימה יוכבד: בזמן גזירתו של פרעה,
ילדה יוכבד את משה, ותוך כדי מסירות נפש "הצפינה" אותו בבית במשך שלושה חודשים,
ורק כאשר היה ממש חשש לגילויו, ואם היו תופסים אותו בבית הוא היה נהרג במקום, היא עשתה
לו תיבה ושלחה אותו בנהר. מכאן מוכח שהיא עשתה ממש מסירות נפש עד שכבר לא היה אפשר
יותר. בת פרעה שמסרה את נפשה בשביל לגדל את משה, היא הסתירה מפרעה את זהותו
האמיתית, ובוודאי היה הדבר תוך סיכון, אם היה מתגלה הדבר לפרעה כנראה היה מעניש אותה
על שעברה על ציוויו.
~צדק, צדק תרדוף משה הורג איש מצרי,
כי הוא היכה עבד עברי. בכך הוא מקריב את מעמדו בארמונו של פרעה ואפילו מסכן את חייו.
בפרשה מסופר גם, כי רועי מדיין התנכלו לבנות שבאו להשקות את הצאן, והוא מגן עליהן מפני
הרועים. נראה שמשה רגיש לעוולות ושוחר צדק. האם גם לכם אכפת שייעשה צדק בסביבתכם?
~ מנהיגות צנועה משה רבנו היה ידוע בצניעותו
הרבה למרות צניעותו- ואולי בזכותה, הפך לאחד
מן המנהיגים הבולטים ביותר. האם קיים קשר בין צניעות לכושר מנהיגות?
~אחים בדם אהרון ומשה – קשר בין
אחים שמשלימים אחד את השני. השניים פועלים בשיתוף פעולה, תומכים ומסייעים זה לזה.
יחסי האחווה ששררו בין משה ואהרן היוו מודל למערכת היחסים ראויה בין אחים:
קשר נטול קנאה שכולו מושתת על אהבה וחיבה, התחשבות ברגשותיו של האח והקפדה על כבודו
תוך הימנעות מגרימת צער. על-פי המדרש, לא מטעמים אנוכיים התנגד משה לקבל את שליחות
הגאולה שהטיל עליו ה', אלא מתוך הרצון שלא לצער את אחיו!
מבין כל הערכים והנושאים שקיימים בפרשה שלי אני הכי התחברתי לנושא
"סירוב פקודה". הנושא מתקשר אלי כי כשמישהו אומר לי לעשות משהו ואני
חושבת שהוא לא טוב או שאני לא אוהבת אותו אני לא עושה את הדבר הזה ועומדת על שלי.
